מה מחייב החוק לגבי תשלום הוצאות נסיעה?

בתור שכירים ועצמאיים בישראל יש לכם זכויות במקום העבודה שלכם. אם משהו קורה חס וחלילה כמו תאונת עבודה, אם מרעים את תנאי העבודה שלכם, אם מטרידים אתכם – יש לכם זכויות ולא מעט יש לציין. התפקיד שלכם? הוא לדעת אותן כדי שלא ינצלו אתכם לרעה, לא ירמו אתכם ולא ינצלו אתכם. הזכויות שלכם בעיקר כשכירים באות לידי ביטוי גם בתלוש המשכורת שלכם ולפעמים חוסר ידיעה או מודעות גורמת לכך שלא נקבל את מה שמגיע לנו וחבל. אז החבר'ה של אולג'ובס בחרו לספר לכם מה מחייב החוק, הפעם לגבי תשלום הוצאות נסיעה. הרי אנו נוסעים בכל יום לעבודה וחוזרים ממנה ולכן למעסיק חייב להיות חלק בהוצאות הללו.

תחבורה ציבורית או רכב?

בין אם אתם נוסעים בתחבורה ציבורית כמו אוטובוס, רכבת או מונית שירות או בין עם רכב פרטי, ככל שמרחק הנסיעה בין מקום העבודה לבין ביתכם גדול יותר, כך הסכום שאתם מוציאים על נסיעות בחודש עולה כמובן.

הסכמים קיבוציים

במידה והמעסיק נחשב לצד להסכם קיבוצי או שהורחב ההסכם עליו להשתתף בהוצאות הנסיעה הלוך וחזור. החוק שנכנס לתוקף בפברואר 2016 מורה כי על המעסיק לשלם לעובד דמי נסיעה יומיים על סך22.6 שקלים (הסכום ירד מעט בשנתיים האחרונות) . במקרה כזה של הסכם קיבוצי אין העובד נדרש לפרט כיצד הוא נוסע, אין הוא מחוייב להציג קבלות וגם במצבים בהם ההוצאות גבוהות מהסכום הקבוע בחוק, זה מה שהוא מקבל ולהיפך.

שכירים

אולג'ובס מבהירים שכל עובד זכאי להחזר הוצאות הנסיעה עבור כל יום שבו עשה שימוש או עשוי היה להשתמש בתחבורה ציבורית פרט להסעות שמימן המעסקית בכדי להגיע למקום עבודתו. במידהו ונקבע בהסכם העסקה החזר גבוה יותר, יקבל העובד את הסכום שהוזכר בהסכם ולא בחוק

איך מחשבים את ההחזר?

פשוט מכפילים את מספר ימי העובדה בפועל אותם עבד העובד במהלך החודש בעלות היומית של נסיעה מביתו למקום העבודה שלו. המעסיק יכול על פי חוק לתת לעובד את החזר הנסיעות על  כל החודש בחישוב גלובלי בעלות של כרטיס חופשי חודשי. במידה והעובד צריך להגיע או לחזור לעבודה בימים ובשעות שאין תחבורה ציבורית עליו יהיה לשלם לו את ההחזר על פי העלות בפועל ועד לבכום ההחזר היומי.

על פי חוק כל עובד המתגורר במרחק של 500 מטרים לפחות ממקום העבודה יהיה זכאי להחזר הוצאות נסיעה.