רשלנות רפואית – התרחישים השונים

רשלנות רפואית היא תרחיש מצער שלרוב היה צריך להימנע אם היינו חיים בעולם אוטופי עם בני אנוש נטולי טעויות ורופאים מושלמים אבל זו איננה המציאות. אנשים וגם רופאים טועים ובכל מיני תחומים, רק שבמקרים של רשלנות רפואית לעיתים הנזק הוא עד מוות…

רשלנות רפואית כמובן איננה נעשית בזדון והיא תוצר של החלטה שגויה, חוסר היערכות מתאים למצב רפואי כלשהו, חוסר בקיומן של בדיקות, ניתוח כושל וכו'. לצערנו כפי שבכביש מתרחשות תאונות דרכים, בתחום הרפואי מתרחשות "תאונות" אחרות.

יש כמה מצבים בתחומי רפואה שונים שקל מאוד להבין אם הייתה או לא הייתה רשלנות רפואית. במצב של הריון לדוגמא אנו יודעים על קיומן של בדיקות רבות, שלעיתים דילוג על בדיקה זו או אחרת או התעלמות הרופא מאותות אזהרה, עלולים חלילה להוביל להריון לא תקין ולהולדת עובר פגוע. גם במקרים של מחלות, עלולים להתרחש אי- אילו כשלים ומחדלים.

רשלנות רפואית בהריון ובלידה

בתקופת ההיריון חייבת כל אישה לעובר שורה של בדיקות חריגות כדי לשלול מומים בעובר ואם חלילה מתקבלות תוצאות חריגות, על רופא הנשים המלווה את ההיריון לבצע בדיקות יסודיות נוספות כגון: דיקור, מי שפיר, בדיקת סיסי שילייה ועוד. מטרת הבדיקות היא לאבחן מומים בשלבים מוקדמים ככל שניתן במהלך ההיריון, כדי לבחון אפשרות טיפול או הפסקת הריון כמו למשל במקרה של שדרה שסועה אצל עובר או ליקויים במבנה והתפתחות מוחית של העובר.

בבדיקות המוקדמות בין השבוע ה-13-17 נבדקים איברי העובר ולמעשה ניתן לאתר חלק מהמומים כבר בסקירה זו, וגם בסקירה מאוחרת יותר ניתן לאבחן מומים במערכות המתפתחות בשלבים מאוחרים של ההיריון. כמו כן ניתן לערוך סקר ביוכימי לאיתור תסמונות כרומוזומליות כגון תסמונת דאון, בדיקת חלבון עוברי, בדיקות גנטיות ועוד. אי קיומן של בדיקות נדרשות ובעיקר לאור חשש ותוצאות חריגות של בדיקות, העלולים לפגוע בבריאותה של האם או העובר, נחשבים לרשלנות רפואית בהריון לכל דבר ועניין. על הרופא המלווה את ההיריון לשים לב, להתייחס, לבדוק, לשלול ולדרוש בדיקות עומק כדי לשלול חלילה מומים.

גם רשלנות רפואית בלידה ניתן למנוע אם הצוות הרפואי יקבל את ההחלטות הנכונות ויפעל בהתאם. ניתן להבין כי קיימת מצוקה עוברית או תשניק עוברי שעלול להוביל חלילה לשיתוק מוחין, לפיגור  או לפגיעות קוגנטיביות אחרות אצל העובר ולכן נדרש מעקב צמוד של מוניטור דופק ותנועות עובר, וקבלת החלטות מהירות ונכונות על סוג הלידה הרצוי בכל מקרה לגופו.

רשלנות באבחון מחלות ובניתוחים

מדי יום מוגשות תביעות על רשלנות רפואית בגין אבחון לקוי, או חוסר אבחון בכלל של מחלות קשות שגרמו לנזק בלתי הפיך או חלילה אף למוות. אבחון מחלות דורש מן הרופא המטופל שימת לב לתלונות החולה, ההתייחסות באופן של שליחה לבדיקות עומק, בדיקות נוספות נדרשות, צילומים אם צריך וכו' על מנת לבחון את התלונה הרפואית ולהבין מהו מקורה. מקורה עלול להיות לעיתים מחלה קשה ומשום כך על הרופא לפעול במהירות וביעילות לצורך אבחון המחלה.

גם ניתוחים לצערנו עלולים להסתיים בכשלים שגורמים נזק מיותר לחולה, או כשלון של הניתוח עצמו שמקורו ברשלנות רפואית כלשהי במהלך הניתוח או לאחריו.

 

רשלנות רפואית

במקרה של רשלנות רפואית צריך להגיש תביעה. תחילה יש צורך באיסוף כל המידע ותיעוד כל המקרה. לאחר זאת מועבר חומר זה למומחה רפואי הבוחן את הצורך בתביעה משפטית. במידה וקיימת עילה לתביעה צריך להוסיף חוות דעת רפואית נוספת לתביעה ולאחר מכן מעבירים זאת לעורכת הדין. כל התהליך אורך מספר חודשים ויכול להתארך עד מאוד. מקרים בהם קיימת לעיתים רשלנות רפואית יכולים להיות מקרי סרטן, מקרים של התקפי לב, מקרים של הריון ולידה, מקרים של ניתוחים ומקרים של אירועים מוחיים.

חשוב להגיש תביעה על רשלנות רפואית לא מאוחר יותר משבע שנים ממועד הרשלנות

צריך לשים לב לא להגיש את התביעה על רשלנות ממקרה רפואי אחרי שבע שנים מהזמן בו התרחשה הרשלנות. זאת משום שלאחר זמן זה התביעה מתיישנת. זמן זה הוא סביר משום שנדרש להציג קשר ישיר בין הנזק ממנו האדם סובל לבין הארוע הרשלני. הזמן שבו התגלה הנזק הוא הקריטי לעניין הגשת התביעה. המקרה שונים כשמדובר בילדים. מקרי רשלנות של ילדים יתיישנו רק מרגע שקטין הפך לבגיר, בגיל 18 ומסתיים בגיל 25.

כמה זמן לוקח לתביעה אודות רשלנות רפואית?

תביעת של רשלנות מסוג רפואי נמשכות בין שנתיים ועד ארבע שנים בממוצע אך יכולות לקחת זמן רב יותר מכך. תביעה מסתיימת בפשרה של שני הצדדים או בפסק דין של בית משפט. אם מדובר בפשרה ייתכן והזמן יהיה קצר יותר משנתיים. חייבים לקחת זאת בחשבון בטרם מגישים תביעה על רשלנות רפואית.

קיימות הוצאות הדרושות כדי להגיש תביעה

ההוצאות עבור תביעות על רשלנויות רפואיות כוללות תשלום עבור בדיקה ראשונית של רופא, תשלום לחוות דעת של רופא מומחה וגם אגרת בית משפט ותשלום על איסוף מסמכים רפואיים. עם זאת, במידה וזוכים בתביעה יוחזרו כל ההוצאות שהוצאו על התביעה. הוצאות אלה יכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים. כך למשל מחיר חוות דעת רופא מומחה יכול להגיע ל-15,000 שקלים והתשלום לאגרת בית משפט הוא נע בין אלף לאלפיים שקלים. כמו כן איסוף מסמכים רפואיים ממוסדות הרפואה יכול לעלות מאות שקלים.