ביולי 2017 עבר בכנסת חוק העיצוב החדש. חוק זה החליף את פקודת הפטנטים משנת 1924 (ימי המנדט הבריטי) והוא נועד להגדיר ולקבוע את התנאים והזכויות בכל מה שקשור להגנה על עיצוב תעשייתי בישראל. החוק נכנס לתוקף בשנת 2018.
לפני שאנחנו נסביר מה אומר החוק וכיצד הוא בא לידי ביטוי עבור מעצבים בתחום העיצוב התעשייתי. צריך להבין תחילה מה המשמעות של הגנה על זכויות באופן כללי.
כל אדם שיוצר יצירה, בין אם מדובר בספר, שיר, סרט, אתר אינטרנט, פטנטים או כל דבר אחר, הזכויות על היצירה הן שלו (אלא אם הוא מתחלק בהן עם מישהו אחר או מוכר לו אותן). זה אומר, שכל שימוש ביצירה חייבת לקבל את אישורו והוא יכול לדרוש עליה כסף. אם נעשה שימוש בניגוד להסכמתו או לידיעתו, יש בכך הפרת זכויות יוצרים. הרעיון של הגנה על זכויות יוצרים נועדה גם להעניק ליוצרים זכויות מלאה על היצירה שלהם, למנוע שימוש ביצירות באופן לא חוקי, וכן לעודד את המשך היצירה האנושית.
חוק העיצובים החדש נועד למעשה להפוך את הפקודה הישנה, המנדטורית, לחוק מודרני שתואם את המציאות העכשווית. בין היתר הוא נועד להעניק לעסקים, בפרט קטנים ובינוניים וכן למעצבים שפועלים באופן עצמאי, כלים הרבה יותר אטרקטיביים ואיכותיים בשביל להגן על היצירות שלהם וכן אפשרות לאכוף את הזכויות שיש להם עליהן. צריך להדגיש, החוק הישראלי מבוסס בחלקו הגדול על החוק האירופאי והבריטי בנושא זה.
מה חדש בחוק העיצובים
כאמור, החוק החדש נועד להגדיר בצורה מודרנית יותר את כל הרעיון של זכויות יוצרים על עיצוב תעשייתי ואת כל ההגדרות והביטויים שקשורים לתחום זה.
בין היתר, החוק לא מתייחס עוד לחפצים אלא למוצרים. הרי כפי שאנחנו יודעים המשמעות של חפץ הוא דבר פיזי, בעוד שהרבה מאוד מוצרים שזוכים לעיצוב תעשייתי, הם לא בהכרח חפצים אלא יכולים להיות תצוגות או סימנים.
החוק גם מבטל את הדרישה לחידוש ומקוריות, בדרישה לאופי ייחודי. כך שהוא לא חייב להיות הוא גן חייב להיות ייחודי מבחינת הלקוח. החוק מחליף גם את הדרישה לחידוש מקומי, לדרישה עבור חידוש גלובלי. ההתייחסות היא רחבה יותר, ומחייבת את המעצבים לדעת גם הדרישות בחו"ל ולא רק בארץ.
נקודה משמעותית היא משך תקופת ההגנה. תקופת התוקף לזכויות על עיצובים יהיו 25 שנה (במקום 15), בעוד שניתן לחדש תוקף ישן בשלוש שנים (קרי במקום 15 זה יהיה 18). הכל כמובן כפוף לתשלומי אגרה כפי שהחוק מחייב.
עוד נקודות חשובות בחוק החדש, הוא מאפשר קביעת פיצויים ללא צורך בהוכחת נזק, מאחר שאי אפשר תמיד להוכיח את מידת הנזק שנגרם למעצבים. כמו כן, עבירה בתחום זה תיחשב פלילית והענישה תהיה בהתאם.
החוק מכשיר למעשה, את הצטרפות ישראל להסכם האג שמתייחס לכל הנושא של רישום בינלאומי של עיצובים.