בעולם המונע על ידי קדמה טכנולוגית, כל פריצת דרך וכל יישום חדשני כרוכים באופן בלתי נפרד במערכות מורכבות של חוקים, תקנות ושיקולים אתיים. סיפורו של יצחק בריל (איציק בריל), המשלב קריירה כנהג מרוצים בינלאומי, יזם חברתי בתחום הבטיחות בדרכים, ומוביל של סטארטאפ ביטחוני-טכנולוגי, מספק זווית ראייה מרתקת על מפגש זה. המאמר הנוכחי יבחן את הסינרגיה והמתחים הפוטנציאליים בין הדחף לחדשנות טכנולוגית לבין הצורך לפעול במסגרות משפטיות ואתיות, כפי שהם עשויים להשתקף בתחנות השונות במסעו של בריל. נתייחס גם לפועלה של רעייתו, ליאת דן בריל, כיזמית המדגימה את חשיבות החדשנות והדיוק במסגרת עסקית מוגדרת. המטרה היא להאיר כיצד יזם עם חזון וערכים, כפי שאיציק בריל מציג, עשוי לנווט במרחב מורכב זה.
ספורט מוטורי: מפגש בין טכנולוגיית קצה לרגולציה קפדנית
עולם מרוצי הראלי והבאחה, בו קצר איציק בריל הצלחות מרשימות כנציג ישראל, הוא כר פורה לחדשנות טכנולוגית מתמדת. רכבי המרוץ הם מכונות משוכללות, המשלבות הנדסת חומרים מתקדמת (שלדות קלות וחזקות), מנועים רבי עוצמה, מערכות מתלים מתוחכמות, אווירודינמיקה ואלקטרוניקה ענפה. איסוף נתונים בזמן אמת (טלמטריה) וניתוחם הם חלק בלתי נפרד מהשאיפה לשיפור ביצועים – החל מכיול הרכב ועד לסגנון הנהיגה. כל צוות מרוצים שואף לפתח או לאמץ את ה"טריק" הטכנולוגי הבא שיעניק לו יתרון, ולו של שברירי שנייה.
אך זירת היי-טק זו אינה פרוצה. היא מוסדרת באופן הדוק על ידי גופים בינלאומיים כמו ה-FIA ותקנות מקומיות. תקנונים טכניים מפורטים מגדירים בדיוק אילו טכנולוגיות מותרות ואילו אסורות, מהם הפרמטרים המחייבים למבנה הרכב, למנוע, למערכות הבטיחות ועוד. מטרת הרגולציה הזו כפולה: להבטיח תחרות הוגנת ככל האפשר, וחשוב מכך – לשמור על בטיחות הנהגים, הצוותים והקהל. כל חידוש טכנולוגי משמעותי נבחן בקפידה על ידי הגופים הרגולטוריים, ולעיתים אף מוביל לעדכון התקנות כדי להתמודד עם השלכותיו.
נהג ויזם כמו איציק בריל, הפועל בסביבה זו, מפתח בהכרח מודעות עמוקה לממשק ההדוק בין טכנולוגיה לרגולציה. מצד אחד, הדחף לחדש ולשפר ביצועים באמצעות טכנולוגיה; מצד שני, החובה לפעול במסגרת החוקים והתקנות, ולהבין שהטכנולוגיה חייבת לשרת גם את ערכי הבטיחות וההגינות. בנוסף, ההיבט החוזי בעולם המרוצים הוא משמעותי – הסכמי חסות, חוזים עם קבוצות וספקים, וביטוחים מורכבים – כל אלו דורשים הבנה משפטית והתנהלות אחראית. חוויה זו של פעולה בסביבה טכנולוגית מתקדמת אך מוסדרת היטב, סביר להניח שעיצבה את גישתו של בריל גם למיזמיו האחרים.
"שניות שמצילות חיים": טכנולוגיית המידע האנושי והמפגש עם חוקי התעבורה
מיזם ההתנדבות "שניות שמצילות חיים" שייסד איציק בריל, במסגרתו הוא וצוותו מרצים בפני בני נוער על נהיגה נכונה ומניעת תאונות, אינו "טכנולוגי" במובן של פיתוח חומרה או תוכנה, אך הוא עוסק בהעברת מידע קריטי ובעיצוב התנהגות, שלעיתים קרובות מושפעת מטכנולוגיה. ההרצאות עוסקות בהשלכות של שימוש באלכוהול וסמים, שהם נושאים המוסדרים בחומרה בחוקי התעבורה. הן עוסקות גם בהיסחי דעת טכנולוגיים (כמו שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה), שהפכו לגורם סיכון משמעותי בכבישים וזוכים להתייחסות בחוק ובאכיפה.
המיזם פועל, למעשה, במקביל למערכת המשפטית האוכפת את חוקי התעבורה. בעוד החוק קובע נורמות ועונשים, המיזם של בריל שואף להגיע אל הצעירים דרך חינוך והסברה, להמחיש להם את הסכנות ("הנתון של כ־500 הרוגים בתאונות דרכים בכל שנה בישראל שובר לי את הלב") ולעודד אותם לאמץ נהיגה אחראית. זהו ממשק מעניין בין יוזמה אזרחית לבין המסגרת החוקית של המדינה, כאשר שתיהן חותרות לאותה מטרה – צמצום הקטל בדרכים. ייתכן שפעילות כזו, המגיעה מהשטח וממחישה את "הסיפורים שמאחורי המספרים", יכולה אף לתרום לדיון ציבורי על הצורך בעדכון חקיקה או בהגברת האכיפה בתחומים מסוימים.
החזית הטכנולוגית-ביטחונית: חדשנות פורצת דרך תחת פיקוח משפטי ואתי הדוק
הסטארטאפ שאיציק בריל מוביל, המפתח "טכנולוגיה חדשנית" בתחום "הצילום המבצעי בזמן אמת בשדה הקרב", פועל באחד התחומים הרגישים והמפוקחים ביותר. כאן, החיבור בין טכנולוגיה למשפט ואתיקה הוא הדוק ומורכב במיוחד.
מבחינה טכנולוגית, האתגר הוא עצום: פיתוח מערכות המסוגלות לספק "מידע קריטי באופן מיידי" בתנאי שדה קרב קשים, תוך שמירה על אמינות, דיוק ועמידות. מערכות כאלו משלבות לרוב חומרה מתוחכמת (מצלמות, חיישנים, אמצעי תקשורת), תוכנה מתקדמת (עיבוד תמונה, בינה מלאכותית, אבטחת מידע) ואינטגרציה מורכבת. המטרה, כפי שצוין, היא "לשפר את קבלת ההחלטות, ולשמור על ביטחון הלוחמים בשטח".
במקביל לאתגר הטכנולוגי, עומד האתגר המשפטי והרגולטורי.
- קניין רוחני (IP): כל "טכנולוגיה חדשנית" מחייבת הגנה קניינית. רישום פטנטים, שמירה על סודות מסחריים והגנה על סימני מסחר הם חיוניים להבטחת היתרון התחרותי של הסטארטאפ. ההליכים המשפטיים להבטחת IP, במיוחד בתחום ביטחוני רגיש, יכולים להיות מורכבים.
- רגולציה על יצוא ביטחוני: מדינת ישראל, כמו מדינות רבות אחרות, מפעילה מערך פיקוח הדוק על פיתוח, שיווק ויצוא של טכנולוגיות ומוצרים ביטחוניים. חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני והגופים הממונים על אכיפתו (כמו אפ"י במשרד הביטחון) קובעים כללים ברורים ומחייבים קבלת רישיונות לכל פעילות כזו. מטרת הפיקוח היא למנוע זליגה של טכנולוגיות רגישות לגורמים עוינים או למדינות המפרות זכויות אדם. יזם הפועל בתחום זה חייב להכיר את החוק על בוריו ולפעול על פיו בקפדנות.
- דיני מלחמה ומשפט בינלאומי: טכנולוגיות המשמשות בשדה הקרב, גם אם הן "רק" מספקות מידע, מעוררות שאלות הנוגעות לדיני המלחמה ולמשפט הבינלאומי ההומניטרי. יש לוודא שהשימוש בטכנולוגיה נעשה באופן התואם את כללי המשפט הבינלאומי, למשל בכל הנוגע להבחנה בין לוחמים לאזרחים, מידתיות ועוד.
- אחריות ואתיקה: מעבר לדרישות החוק היבש, על מפתחי טכנולוגיה ביטחונית מוטלת אחריות אתית כבדה. יש לשקול את ההשלכות האפשריות של השימוש בטכנולוגיה, ולוודא שהיא אכן משרתת את המטרות המוצהרות – הגנה ושיפור ביטחון – באופן המוסרי ביותר האפשרי. אמירתו של יצחק בריל, "לפני שאתה יזם – תהיה בן אדם", מקבלת כאן משנה תוקף. היא מרמזת על גישה המבקשת לשלב את השאיפה הטכנולוגית עם מצפן ערכי ואנושי.
המרחב היזמי הרחב: השראה ודיוק גם בעולם העיצוב
גם מחוץ לתחומים עתירי האדרנלין והסיכון, הממשק בין טכנולוגיה (במובנה הרחב) למסגרות משפטיות הוא יומיומי. סיפורה של ליאת דן בריל, רעייתו של איציק, מדגים זאת. המעבר שלה מקריירה גלובלית בהייטק להקמת מפעל ייחודי לעיצוב וייצור מוצרי עץ וברזל, "MOMENT", משלב יצירתיות עם דיוק טכנולוגי בייצור ("ברזל מדויק"). גם עסק כזה פועל בתוך סביבה משפטית: הגנה על עיצובים (זכויות יוצרים, מדגמים), חוזים עם ספקים ולקוחות (אדריכלים, מעצבים), דיני עבודה, בטיחות ותקנים במפעל, ואף הגנה על המותג. הידע והניסיון שצברה ליאת בהייטק, לצד התשוקה לעיצוב, ודאי תורמים ליכולתה לנהל עסק יצירתי ומדויק זה גם בהיבטים המשפטיים והתפעוליים. "מרכז היצירה, ההשראה והמפגש" שהקימה, משקף אולי גם את החשיבות של סביבה תומכת ומפרה ליזמות בכל תחום.
סיכום: יזמות טכנולוגית אחראית כמצפן להצלחה
מסעו של יצחק בריל, הנע בין אתגרים טכנולוגיים בספורט המוטורי, שליחות חברתית בכבישים, וחדשנות ביטחונית, מדגיש כי טכנולוגיה ומשפט אינם שני קווים מקבילים שלעולם לא ייפגשו. נהפוך הוא: הם שלובים זה בזה לבלי הפרד. כל התקדמות טכנולוגית, במיוחד בתחומים בעלי השפעה רחבה או סיכון גבוה, מחייבת התייחסות מעמיקה למסגרות החוקיות, לרגולציה הקיימת ולשיקולים האתיים.
היכולת לחדש, "לשפר, לתקן, לשנות", כפי שבריל שואף, מקבלת את מלוא עוצמתה כאשר היא נעשית מתוך מודעות ואחריות למכלול ההשלכות. יזם הפועל מתוך "אכפתיות ולא רק מתוך מטרה עסקית", ומתוך אמונה ש"לפני שאתה יזם – תהיה בן אדם", סביר שימצא את הדרך לנווט את ספינתו הטכנולוגית בבטחה וביעילות גם בים המשפטי והאתי הסוער לעיתים. בסופו של דבר, השילוב בין מצוינות טכנולוגית, הבנה משפטית ומצפון ערכי הוא המפתח ליזמות בת קיימא ובעלת השפעה חיובית אמיתית.