לא פעם אנחנו שומעים בחדשות על מאבקים לצורך ביטול צוואה של המנוח. מן הסתם, מדובר על מאבק משפטי בתוך המשפחה, למרות שלא פעם מדובר על מאבק שנכנסים בו גם גורמים מחוץ למשפחה, לפחות מחוץ למשפחה הפורמלית או הקרובה.
הנחת היסוד בכל הקשור לצוואות הוא, צריך למלא את דרישת המת שכן זו מצווה. קיום דרישת המת היא מצווה חשובה ששומרת על כבודו גם אחרי מותו. לכן בית המשפט לא ימהר לפסוק על ביטול צוואה אם אין לו סיבות טובות לעשות כך.
לפני שנסביר כיצד מגיעים לסיטואציה שכזו חשוב לומר, אדם שכתב צוואה יכול לשנות אותה, לפני שהוא בוחר מה יהיה הנוסח הסופי שלה (במידה והוא משנה אותה ונפטר לאחר מכן, אז מן הסתם, הנוסח האחרון שכתב יהיה זה שיתקבל). כאן לא טמונה בעיה, מאחר ומדובר בצוואתו וכל עוד היא נכתבה על ידו מסיבות חופשיות, רצון חופשי, אין סיבה שלא לבטל את בקשתו. לעומת זאת, אם מדובר בביטול צוואה אחרי לכתו, על ידי גורם חיצוני, כאן מדובר בבעיה.
מתי תבוטל צוואה
ישנם שורה של מקרים בהם הצוואה תבוטל במידה ותוגש לשם כך בקשה על ידי גורם חיצוני.
למשל, אם יתברר שהצוואה נכתבה בלחץ שהופעל כפי המנוח על ידי גורם מסוים. זה יכול להיות לחץ פיזי, נפשי או אחר. צב זה מוכר בעיקר בקרב אנשים מבוגרים אשר משנים את הצוואה שלהם ואז מתגלה שהם עשו כך בגלל לחץ של גורם מסוים.
אופציה אחרת היא, כאשר צוואה לא נחתמה, לא נערכה בכתב יד ואין לה עדים שיכולים להעיד עליה. מדובר על צוואה בעל פה שניתנה באופן לא מקובל. אז יכול בית המשפט לטעון שעל סמך עדות שמיעה הוא לא יכול לקבל את הצוואה.
עוד אפשרות היא, גם אחרי שהצוואה נחתמה כמקובל ויש לה עדים והיא לא נכתבה בלחץ מסוים, הרי שיכול להתגלות שיש למנוח או למנוחה ילדים נוספים שהם לא ידעו עליהם או ידעו ולא הכירו בהם. אלה יכולים לבקש גם את חלקם. בית המשפט יצטרך להחליט האם העובדה שהם אינם היו איתם בקשר, מתיר להם לקבל חלק מהצוואה.