איך חוק נולד? מדובר בתהליך לא פשוט, אך חשוב לדעת כיצד זה קורה בשביל להבין למה אנחנו צריכים לקיים חוקים מסוימים ולא חוקים שאנחנו חושבים שצריכים להתקיים, לא קיימים בספר החוקים של ישראל.
מי מחוקק חוקים ואיך עושים את זה?
כידוע, במדינת ישראל, כמו במדינות דמוקרטיות אחרות, יש שלוש רשויות. שופטת, מבצעת ומחוקקת. הרשות המחוקקת היא הכנסת בה ומחוקקים חוקים מסוגים שונים. הכנסת מכילה מפלגות רבות, גדולות וקטנות אשר חבריהן מחליטים איזה חוקים לחוקק, בין אם זה בהתאם לאידיאולוגיה שלהם ובין אם זה בהתאם לפוזיציה (קואליציה או אופוזיציה) הנוכחית בה הם נמצאים.
התהליך של חקיקת חוק בישראל מתבצע באופן הבא: חברי כנסת מעלים הצעה לקריאה ראשונה, אם היא עוברת, אז החוק עוברת לועדת חוקה חוק ומשפט, שם הוא נידון, ובוחנים האם החוק יעבור לקריאה שנייה ושלישית. שם בדרך כלל, החוק עובר שינויים בשביל שיהיה ניתן להגיש אותו לכנסת.
כאשר החוק מגיע לקריאה שנייה ושלישית, נקבע למעשה האם הוא יחוקק או לא. בשביל שהוא יחוקק הוא צריך לקבל רוב רגיל, ישנם חוקים שמחייבים רוב של 61 חברי כנסת או מעבר לכך. תלוי מה סוג החוק ובאיזה סטטוס חוקתי הוא נמצא.
צריך להדגיש, שלא רק הכנסת יכולה להציע חוקים אלא גם הממשלה, בעזרת ועדה שרים לענייני חקיקה, הממשלה מחליטה אילו חוקים לחוקק, באופן טבעי, מאחר ולממשלה יש קואליציה של רוב, הרי שרוב החוקים שלה עוברים. יש מקרים בהם הממשלה מחליטה גם לתמוך בחוקים של חברי כנסת מהאופוזיציה, אם הם תואמים את האידיאולוגיה של חבריה.
שינוי בחוק
חשוב לציין עוד נקודה, חוקים יכולים להשתנות. כלומר, הכנסת יכולה להחליט שהיא מבטלת חוק או משנה אותו, זה קורה לא מעט מסיבות שונות. יש מצבים נדירים בהם גם בית המשפט יכול להחליט שיש לשנות או לבטל חוק בטענה שאיננו חוקתי, איננו שוויוני ופוגע בחלק מהאוכלוסייה.
לפני סיום נציין, אין מגבלה על כמות החוקים שכל חבר כנסת יכול לחוקק ולהעביר בקדנציה שלו.