כמו בכל המדינות המתוקנות, גם כאן בישראל עולם הפסיכיאטריה המשפטית עבר שינויים ועודנו עובר אותם מעת לעת. מה שנשאר ברור וללא שינוי הוא זה: היה ונמצא כי אדם בהתקף פסיכוטי מהווה סכנה לעצמו או לאחרים, רשאי בעל סמכות רשמית לחתום על מסמכים המורים לאשפז את פלוני אלמוני תחת אשפוז כפוי, גם כנגד רצונו והסכמתו.
הסיבה מובנת מאליה, שהרי איש לא רוצה לאפשר לאדם לפגוע בעצמו או בסובבים אותו. התקף פסיכוטי יכול להוביל את האדם לבצע מעשים שאינם באים בחשבון בחברה שלנו, כולל למעשים אלימים. האדם שאחראי על קבלת החלטה זו במדינת ישראל הוא הפסיכיאטר המחוזי, בכל מחוז ונפה. ראוי לציין כי במידת הצורך מנהל בית חולים פסיכיאטרי כמו גם מנהל של מחלקה פסיכיאטרית בבית חולים יכול להורות על אשפוז בכפיה, אך לפרק זמן מוגבל של עד 48 שעות.
כמה עובדות על אשפוז כפוי בישראל
במדינת ישראל נכון לכתיבת שורות אלו מגיעים מדי שנה לא פחות מ-5000 (חמשת אלפים) אנשים לאשפוז כפוי, ואף יותר מזה. על-פי חוק אשפוז כפוי יעשה למשך שבוע ימים ולא יותר. במידה והאדם לא התייצב במהלך שהות של כשבוע בבית החולים הפסיכיאטרי או במחלקה הפסיכיאטרית, הרי שהפסיכיאטרים המטפלים בו יגישו הצהרה מנומקת לצורך הארכת האשפוז בכדי שבוע נוסף, במטרה להמשיך בניסיון ייצוב נפשו של האדם.
לאחר 14 ימי אשפוז בכפייה לא יוכלו להחזיק אדם באשפוז כנגד רצונו, אלא בהוראה הניתנת בערכאה גבוהה יותר, הרי היא ועדה פסיכיאטרית מחוזית. במידה ויש צורך בהמשך האשפוז הכפוי, הרי שהועדה הנ"ל יכולה להורות על אשפוז נוסף של עד שישה חודשים, תקופה אותה ניתן לחדש שוב ושוב מדי שישה חודשים.
אשפוז בכפייה של קטינים בישראל
ילדים מעל גיל 15 ומתחת לגיל 18 ניתן לאשפז אשפוז כפוי באותם התנאים כפי שמאשפזים בכפיה מבוגרים. במידה והילד לא הגיע לגיל 15, הרי שיש לקבל את אישור ההורים לצורך אשפוזו. אשפוז קטינים גם הוא בידי הפסיכיאטר המחוזי, אך גם בידי בית המשפט לנוער או מנהל בי"ח.