המושג דיני עבודה לא מתחבר טבעית לחברות כוח אדם. התרגלנו לראות בחברות כוח האדם מקומות תעסוקה נצלניים שגוזרים עלינו קופון שמן. מצד שני, החברות הללו הן בין המעסיקות הגדולות במשק, ורבים לא יכולים למצוא עבודה מבלי להשתמש בהן.
כיצד חברות כוח אדם פועלות?
חברות כוח אדם מגישות הצעות למכרזים של מפעלים ומוסדות מדינה. בכדי לזכות במכרז הם מנסים להציע את מחיר ההעסקה הכי נמוך שהם רק יכולים. הצעת מחיר נמוכה יותר משכר המינימום הן לא יכולות להציע, אחרת הן לא יהיו רווחיות לעצמן. אז בדרך כלל חברות כוח אדם מתחרות ביניהן על אחוז הרווח העצמי.
פחות משכר המינימום כפי שנקבע כל שנה בחוק דיני עבודה הן אינן יכולות לשלם לעובדים שלהן, וכן הן נצמדות לכל תשלומי החובה בתלוש המשכורת: ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, הוצאות נסיעה ופנסיה.
מדוע נחשבות חברות כוח אדם לנצלניות?
על פניו הכל טוב ויפה. חוק דיני עבודה אכן מכובד על ידי חברות כוח אדם. אולם, יש עוד הרבה פרצות בחוק שמאפשרות לחברות הללו לגזור קופון על גב העובדים. בראש ובראשונה, עניין הוותק. עובדי כוח אדם לא זכאים לשיפור תנאי ההעסקה לאחר תקופות עבודה ממושכות.
דיני עבודה לעובדי קבלן קובע שלאחר תקופה של תשעה חודשים על העובד להיקלט במקום העבודה בצורה ישירה. אז מה עושות החברות? מפטרות את העובדים לאחר כל תשעה חודשים ומעסיקות אותם מחדש.
ויש עוד שיטה- להעביר את העובד למקום עבודה אחר. זה אותו ניקיון ואותה השמירה, רק במקום עבודה אחר.
אז מה אפשר לעשות בנידון?
קודם כל, נמליץ לכל מי שקורא את המאמר הזה לרכוש השכלה תעסוקתית. תעודת בגרות, תעודת מקצוע וניסיון עבודה יעזרו לכם להתקבל לעבודות טובות יותר מאלו שמציעות חברות כוח אדם. אם אתם כן עובדים דרך חברות כוח האדם, תבדקו טוב-טוב את תלוש המשכורת שלכם וודאו שהשכר שמשולם לכם הוא על פי החוק.
לגבי הפיטורים או החלפת מקום העבודה- אין בשורה טובה בעניין. החוק מותיר פרצה עבה למעסיקים בחברות כוח האדם. נקודת האור בוקעת מהמאבק העולה לשיפור תנאי ההעסקה ולדרישה לקליטתם הישירה של עובדי הקבלן במוסדות ובמפעלים. בעיקר סובב המאבק סביב מעסיקים כגון האוניברסיטאות ומשרדי הממשלה.
אומנם לא צפוי ששכר העובדים יעלה, או שההוצאות בתלוש המשכורת ישתנו, אבל לפחות הם לא יפוטרו חדשות לבקרים ויוכלו ליהנות מימי חופשה, מחלה ו-וותק מצטבר.
