בישראל חיים כיום אלפי זוגות שבהם אחד מבני הזוג הוא אזרח זר – לעיתים מדובר בזוגות שנפגשו במהלך טיול או לימודים, לעיתים מדובר בהיכרות אונליין, ובמקרים אחרים במערכת יחסים שנרקמה עוד בארץ מוצא.
אך כאשר הזוגיות מתבססת והצדדים מבקשים לחיות בישראל באופן קבוע – השאלות מתחילות לעלות: מי רשאי לגור כאן? איך ניתן להסדיר מעמד? ומה עושים מול הבירוקרטיה הלא פשוטה של מדינת ישראל?
ההבחנה בין ידועים בציבור לנישואין רשמיים
ההליך להסדרת מעמד של בן זוג זר תלוי בראש ובראשונה בסוג הקשר. אם בני הזוג נשואים בנישואין אזרחיים (בישראל או בחו"ל), יש להם בסיס ברור להגשת בקשה להסדרת מעמד.
במקרים שבהם בני הזוג אינם נשואים אך מקיימים חיי זוגיות תחת אותה קורת גג, ניתן להגיש בקשה מכוח מדיניות הידועים בציבור. זו דרך לגיטימית אך מחייבת אסמכתאות מפורטות המוכיחות חיים משותפים – החל מחשבונות בנק ועד חוזה שכירות משותף, תמונות, עדויות וסממני זוגיות.
עם זאת, מדינת ישראל שומרת לעצמה שיקול דעת רחב באישור בקשות כאלה, והדרישות עלולות להשתנות בין פקיד לפקיד או בין לשכה ללשכה. יש להיערך מבעוד מועד ולהתייעץ עם גורמים מקצועיים שיבנו את התיק בצורה מיטבית.
הצעדים הראשוניים מול משרד הפנים
הכתובת הראשונה לטיפול היא רשות האוכלוסין וההגירה. בני הזוג מגישים בקשה להסדרת מעמד – בין אם מדובר בבקשה לאשרת שהייה זמנית (אשרת ב/1 או ב/2) ובין אם מדובר בבקשה להענקת מעמד קבע או אזרחות. לצורך כך נדרשת נוכחות פיזית של שני בני הזוג, מילוי טפסים, ואיסוף חומרים רבים המעידים על כנות הקשר.
ההליך נפתח בריאיון זוגי, ולאחר מכן מתחיל תהליך מדורג שיכול להימשך בין שלוש לשבע שנים, תלוי בסוג הקשר. במהלך תקופה זו נבחנת מערכת היחסים, ונדרש להגיש מסמכים נוספים באופן תקופתי. בין היתר, נבחנים מגורי הצדדים, השתלבות בחברה, עמידה בתנאי אשרה ועוד.
יכולת כלכלית
אחד המחסומים הבולטים הוא היכולת הכלכלית. בן הזוג הישראלי נדרש להוכיח כי יש לו את היכולת לפרנס את בן הזוג הזר מבלי שהאחרון יהפוך לנטל על הציבור. ההכנסה המינימלית הנדרשת משתנה בהתאם לסטטוס האשרה, אך ככל שההכנסה גבוהה יותר – כך פוחת הסיכון לדחיית הבקשה. חשוב להיערך מראש עם תלושי שכר, דוחות בנק, ולעיתים גם מכתבי המלצה ממעסיקים.
במקרים רבים, זוגות מוצאים את עצמם נתקלים בקשיים ביורוקרטיים, סתירות פנימיות בין משרדים שונים, ולעיתים גם חוסר מענה. כאן בדיוק נכנס לתמונה ליווי משפטי מקצועי.
מדוע חשוב להיעזר בעורך דין?
ההבדל בין בקשה שאושרה לבקשה שנדחתה, לעיתים נעוץ בניואנס קטן או בטעות טכנית. עורך דין שמתמחה בתחום ההגירה ידע לא רק להרכיב את הבקשה באופן אפקטיבי, אלא גם לזהות מבעוד מועד חוסרים או בעיות שעלולות להתעורר.
הוא יכול גם לייצג את בני הזוג מול משרד הפנים במקרים של סירוב, להגיש עררים מנהליים, ובמקרים מסוימים – אף לפנות לבית הדין לעררים או לבג"ץ. כך ניתן למנוע סבל מיותר, עיכובים, ולעיתים אף גירוש מהארץ.
אחת הדמויות הבולטות בתחום הזה היא עורך דין דוד אנג'ל, אשר מלווה זוגות רבים לאורך השנים ומספק פתרונות משפטיים יצירתיים – גם במקרים שנראים אבודים.
מה קורה עם ילדים משותפים?
כאשר בני הזוג מביאים לעולם ילדים – בין אם בארץ ובין אם בחו"ל – שאלת המעמד הופכת מורכבת עוד יותר. ילד שנולד לאם שאינה ישראלית ואב ישראלי, יוכל לעיתים לקבל אזרחות ישראלית בכפוף להליך רישום ההורות. אם מדובר בזוג נשים או גברים, הסוגיה מסתבכת ודורשת התערבות משפטית משמעותית.
עם זאת, ככל שהקשר מוכח, ומדובר במשפחה שחיה יחד בישראל, רשויות המדינה נוטות להפעיל שיקול דעת אנושי יותר. עדיין נדרש תהליך ארוך שכולל ראיונות, הצגת ראיות ועדויות רבות, ולעיתים גם בדיקות רקע וראיונות חוזרים.
איפה מוצאים מידע מהימן?
הקושי העיקרי של זוגות בתחילת הדרך הוא פער המידע. יש אינספור פרשנויות סותרות, שמועות ברשתות החברתיות, וייעוץ חובבני.
לרשותכם קיים גם פורטל האזרחות וההגירה לישראל, שהינו מקוד מידע ענק בתחום, עם מדריכים עדכניים, שאלות ותשובות, וניתוחים מקצועיים של חידושים ותקנות. הפורטל מתעדכן באופן שוטף ויכול לסייע להבין את מפת הדרכים הבירוקרטית.
לצד זאת, אין תחליף לליווי פרטני ממומחה בתחום, שיכול לעזור לכם לא רק "לעבור את הבירוקרטיה", אלא גם לנהל הליך נכון ומכבד שישמר את הזוגיות ולא יכביד עליה.
לסיכום
הסדרת מעמד לבן זוג זר בישראל היא תהליך שדורש סבלנות, הקפדה ודיוק. אין כאן קיצורי דרך, אך כן יש מסלולים ברורים שניתן לצעוד בהם – בתנאי שעושים זאת נכון.
הכנה מוקדמת, איסוף חומרים מסודר, וליווי משפטי מקצועי יכולים להפוך את הדרך לפחות מאיימת ויותר בטוחה. מעבר לחוקים ולנהלים, מדובר בזוגות שמבקשים לבנות חיים משותפים – ואת זה ראוי ללוות ברגישות, באחריות ובאמת.
