כגילוי מרצון הוא כלי מטעם רשות המיסים, המאפשר לעסקים לתקן את דיווח ההכנסות שלהם, וליהנות מהסדרי תשלום נוחים, תנאי קנס מופחתים, ולא פחות חשוב, להימנע מעונש מאסר. מדוע רשות יזמה מהלך זה? אילו מסלולים קיימים במנגנון גילוי מרצון? ומתי ניתן להסתייע במנגנון זה?
מדוע רשות המיסים יזמה מהלך זה?
רשות המיסים נלחמת ב"כסף שחור" ובעיקר בכספים, שנשמרים בבנקים בחו"ל, בחשבונות בבעלות ישראלים, ולא מדווחים, עלפי חוקי המיסוי הבינלאומי, ישראלים מחויבים לדווח על הכנסות כתוצאה מפעילות עסקית בחו"ל, או לפחות להציג אסמכתא, ששילמו והסדירו את חובותיהם לרשויות המקומיות . גילוי מרצון הוא מהלך, שנועד לצמצם את התופעה, ולהוסיף כספים לקופה הציבורית בצורה חוקית, על ידי דיווח, "הלבנת הון", ויצירת מסלול קל והוגן גם באופן אנונימי וגם באופן מהיר.
אילו מסלולים קיימים במנגנון גילוי מרצון?
כאמור, קיימים שני מסלולים של גילוי מרצון, המסלול הראשון הוא המסלול האנונימי, והמסלול השני הוא המסלול המהיר. לכל אחד מהמסלולים יש יתרונות וחסרונות משלו.
המסלול האנונימי, הוא גם המסלול הרווח יותר כ 60% מהפניות נעשות במסלול זה.
במקרה זה, יוכל בעל החוב להתקשר עם רשות המיסים באמצעות מיופה כח, וזאת על מנת להגיע להסדר בתשלום הקנסות וחשיפת זהותו. אם בעל החוב, אינו מעוניין לחשוף את זהותו, ולא לשלם את חובותיו הוא חשוף לעבירה פלילית.
המסלול השני, הוא המסלול המהיר, או המסלול המקוצר, הוא מתייחס להון, שאינו עולה על שני מיליון, ועל הכנסות שלא עולות על חצי מיליון בשנת דיווח קלנדרית. במסלול זה התהליך מתבצע באופן גלוי, ובעל החוב, נדרש לשלם את הקנס במהרה, ולעיתים אף באותו החודש בו נוצר ההסדר עם רשות המיסים.
מתי בעל עסק זכאי לפעול במסלול של גילוי מרצון?
המקרה הראשון- כאשר לא קיימת חקירה, הליך רישום פלילי או בדיקה נגד אותו בעל עסק.
מקרה זה מתייחס לזמן הגשת הבקשה, שכן כאשר פותחים בהליך גילוי מרצון, אין כל צורך בחקירה.
כמו כן, כל מי שבעבר לא ביצע עבירות מס טכניות.
המקרה השני- כל אדם, אשר מעוניין לדווח על הכנסה משכירת רכוש, שבבעלותו לרבות דירות, חנויות ועוד.
המקרה השלישי- כל אדם, שלא דיווח על הכנסותיו בחו"ל, לרבות אדם, שלו הסדיר הכנסותיו מול רשויות המס בחו"ל.
המקרה הרביעי- אנשים, אשר משקיעים בשוק ההון, בין אם בחדרי מסחר, או באפיקים פרטיים, זוכים לרווחים, אך לא מדווחים על כך לרשויות המס.
המקרה החמישי- כל ישראלי בעל חשבון בנק בחו"ל, היקף נרחב מאלו הפונים למסלול הראשון והאנונימי, הם אזרחים ישראלים, המחזיקים בחשבונות בנק זרים. על חשבונות בנק זרים, נהוג לדווח בהצהרות הון ודוחות שנתיים.
המקרה השישי- מקבלי ירושות בחו"ל