הליך תביעת רשלנות רפואית

תביעת רשלנות רפואית

המאמר הבא נכתב בכדי לעזור לכם להתמודד עם אחת המשימות הקשות ביותר שניתן לחשוב עליהן: עמידה במאבק משפטי תוך טיפולים רפואיים או לאחר טיפול רפואי שהותיר אותנו פגועים.

רבים מבין אלו שניגשים לטיפולים רפואיים שונים לא צופים זאת, אבל אותם טיפולים וניתוחים יכולים להסתיים בצורה רעה מאד. אנחנו לא מתכוונים לסיכונים הרגילים שקיימים באותם טיפולים, אלא לתוצאות שעלולות להיגרם כתוצאה מהתרשלות של הצוות הרפואי.

במאמר הבא נפרט את הצעדים שיש לנקוט כאשר קורה מצב כזה.

תביעת רשלנות רפואית

הליך רפואי שכשל, מה עושים?

לא כל הליך רפואי שנכשל להביא לשיפור במצבו הבריאותי של החולה יצדיק תביעה על רשלנות רפואית. להלן הצעדים שיש לנקוט אם מתעורר בכם החשד לרשלנות רפואית ואתם רוצים לתבוע את המוסד הרפואי או אפילו את מי מהצוות הרפואי על כך:

הזכאים לתבוע

החוק מגדיר שלושה מקרים של זכאות לתביעה על רשלנות רפואית:

  • מי שנפגע מאותה רשלנות כמטופל.
  • הורים לקטין שנפגע מרשלנות רפואית.
  • במקרה מוות, העיזבון של המנוח יתבע על הרשלנות.

את מי תובעים?

הנתבעים הם:

  • בית החולים או המוסד הרפואי – לאלו יש אחריות שילוחית כלפי העובדים שלו, בכלל זה הרופאים.
  • כל איש צוות שטיפל או היה מעורב – רופא מנתח, מרדים, אחיות, טכנאים וכו'.

התהליך עצמו

אם מתעורר החשד לרשלנות רפואית, להלן מה שנצטרך לעשות:

  1. התייעצות עם עורך דין. את זו יש לקיים כמה שיותר מהר בכדי לאפשר את איסוף יעיל של הראיות השונות.
  2. איסוף של כל החומר הרפואי – זה כולל את הרישומים הרשמיים אבל גם מסמכים אחרים שניתן להשיג. רצוי לפעול במהירות לפני שתהיה שהות למישהו 'לשפץ' מסמכים או להעלימם.
  3. איסוף עדויות שונות של הצוות הרפואי המטפל ושל כל אדם שהיה איתנו במגע ויוכלל להעיד. רצוי לאסוף עדויות אלו כמה שיותר מהר מכיוון שבשלב הזה הן עוד 'טריות' בזיכרון העדים ולא נתונות למניפולציות.
  4. קבלת חוות דעת של רופא מומחה – זו תהיה הכרחית בשביל להגיש את התביעה בהמשך. יש לבצע אותה כמה שיותר סמוך לאירוע הרשלנות הרפואית.
  5. הגשת תביעה לבית המשפט ביחד עם עורך הדין.

דגשים מיוחדים

  • קבלת הרשומות הרפואיות היא זכותו של כל חולה על פי חוק זכויות החולה. לעיתים גובים המוסדות הרפואיים כסף בעבור ההעתקה עצה של המידע. אותם מוסדות מחויבים על פי חוק לשמור את אותן רשומות אבל גם חובה זו קצובה בזמן. לכן רצוי מאד לבקש להעתיק אותה מיד עם סיום ההליך הרפואי.
  • אותן רשומות יכללו את גיליון האשפוז, צילומים שונים, חוות דעת רפואיות שניתנו במהלך האשפוז ועוד.
  • כל תביעה על רשלנות רפואית דורשת חוות דעת של רופא מומחה בכדי שתתקבל בבית המשפט.
  • חוות דעת כזו ניתנת על ידי רופא בכיר, כזה שיש לו גם ניסיון במתן חוות דעת רפואיות לצורך תביעה. כל זאת גורם לכך שעלות חוות הדעת יכולה להיות יקרה מאד. יחד עם זאת יש לזכור שאת העלות הזאת נקבל ככל הנראה בחזרה במסגרת הפיצויים שיזקפו לזכותינו, אם אכן הייתה רשלנות רפואית.
  • את התביעה יש להגיש לבית משפט השלום. אם גובה הפיצוי הנדרש עולה על שני מיליון וחצי שקלים, יש להגישה בבית המשפט המחוזי.
  • התיישנות התביעה תהיה 7 שנים מיום האירוע של הרשלנות. אם הנזק התגלה במועד מאוחר יותר, יספרו 7 השנים ממועד הגילוי ובלבד שלא עברו 10 שנים מיום ביצוע הרשלנות. מי שהיה קטין בעת הפגיעה מהרשלנות הרפואית, יכול לתבוע עד 7 שנים לאחר שהפך לבגיר.

 

לסיכום, חשוב לדעת שלא  כל תביעה על רשלנות רפואית תגיע לידי דיון בבית המשפט. למעשה, הרבה מאד תביעות נסגרות ללא כל דיון בבתי המשפט והן מוכרעות בהסכמים לגבי גובה הפיצויים מחוץ לדלתות בית המשפט.

יש להכיר אפשרות נוספת שהיא איננה תביעה משפטית על רשלנות רפואית, אלא תלונה על המוסד המטפל או מי מאנשי הצוות בפני משרד הבריאות או לממונה על קבילות הציבור בקופות החולים. תלונה זו לא תוביל לזיכוי בפיצוי כלשהו אלא יהיו לה השלכות משמעתיות ומנהליות על המוסד הרפואי או הצוות המטפל, זאת בתנאי שהתלונה מוצדקת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *